פרפקציוניזם זהו דחף בלתי נשלט לתקן את השגיאות שלנו.
זה כוח לא רצוני שמטרתו שישרור סדר, שתהיה לנו שליטה על החיים שלנו.
הרווחים, הפיסוק, אפילו הגופן...
כולם משועבדים לפרפקציוניזם.
לסיים עם נקודה? שתיים? שלוש? זה לא באמת משנה.
אבל זהו, שכן. זו הדרך שבה אנו רואים את הדברים, את העולם כולו.
במקרה שתתרחש טעות, פרפקציוניסט ידיר שינה מעיניו!
הוא נאלץ לחיות עם כל טעות וטעות שעשה.
אם במקרה הוא יכתוב תגובה לא במקום הנכון- 'הוספת תגובה לתגובה'- הוא עלול להשתגע.
זהו, הוא לא יכול יותר למחוק ולתקן. הוא לא יכול להעלים ראיות, אין דרך חזרה.
הוא צריך להשלים עם העובדה שאין לו שליטה על הכל.
כן, אתם צודקים. זה באמת נשמע קצת מטורף...

אבל, היי! אתם באמת חושבים ששלוש הנקודות האלה היו נחוצות?
אולי ארבע?
חמש?

שיט. ידעתי שהייתי צריכה לכתוב את זה באותה שורה.
רגע, אומרים את 'זה'? אין איזו מילה חלופית שתתאים יותר?


פרפקציוניסט לא ילך לישון עד שהוא קרא את הפוסט 20 פעם, בטוח שהכל בסדר, תחת שליטה.
אך לא משום שהוא חסר חיים או משועמם...
אלא משום שהפרפקציוניסט הזה, ידידיי, צריך לעכל כל מילה ומילה, להכיל את הכל ורק אז יהיה מסוגל להרפות.


אתם עדיין פה, מושלמים שכמותכם?
(רגע, שכמותכם? או שכמוכם? לאלא צדקתי- שכמותכם. לא חשוב כבר...)