אני יכול להעיד על עצמי שקיבלתי חינוך די טוב. לאמי חלק משמעותי בעיצוב דמותי, והיותה אדם שקט, עדין ומנומס ללא ספק, הפכה אותי לכזה. אני מאלה שיחכו בשקט בתור, יעמדו מול המוכר המתעלם בלי לדבר יותר מדיי וישתדלו תמיד לכבד את האחר ולהיות מנומסים.

מאוד נהנתי בטיול שלי בארה"ב מהתרבות המנומסת, אנשים פותחים לך את הדלת, מתנצלים אם רק חלפו לידך ואולי הפריעו, ממתינים עם הרכב בתוך חניון בשביל לאפשר לך לעבור. גם אם תעמוד שם באמצע הכביש בלי לשים לב שהם עצרו הם לא יצפרו לך. יש יאמרו שמדובר בצביעות ובפנים הבן אדם אחר. אבל יודעים מה לא ממש אכפת לי. כולנו אותם בני אדם בפנים אז למה אי אפשר להיות מנומסים. בנוסף, התרבות הזו המנומסת היא מאוד רגועה. אתה לא צריך להלחץ שאתה עושה פעולה מסוימת שמה האדם לידך יתעצבן, לא צריך להלחץ כשאתה עולה לאוטובוס ומחפש כסף קטן, או כשאתה מחפש את כרטיס האשראי בתור לסופר. אף אחד לא יעשה לך פרצופים. אנשים נחמדים אומרים לך שלום ברחוב, מתחילים לשוחח איתך סתם כך באוטובוס כאילו הם מכירים אותך שנים. כשהלכנו להסתפר לפני חתונתו של אחי, המתנתי בתור בזמן ששני אחיי מסתפרים, והתחילה לשוחח איתי גברת נחמדה בגיל העמידה. אני בתור אדם מאוד סגור טיפה התקשתי אבל בסופו של דבר שוחחנו שיחת חולין נעימה, וסיפרתי לה שבאתי מהארץ ושאחי מתחתן. זה פשוט כיף לחיות בתרבות נעימה כזו.

לעומת זאת, אתה נוחת בארץ ומקבל את כל החוצפה הישראלית והגועל נפש ישר בפרצוף! אמא שלי נכנסת לשירותים ומישהי פותחת לא את הדלת בעוצמה עוד לפני שהיא נכנסה. אבי מתקשה להוציא כרטיס חניה לרכב ואיזה אחד אומר לו:"אתה מתכוון להעביר כאן את כל היום?! " למה החוצפה הזו, למה לא יכל לשאול האם הוא צריך עזרה למשל?

הכאב הגדול שאתה מרגיש שאין לך ברירה לנהוג במדינה הזו אחרת שאם לא כן יאכלו אותך או פשוט לא תשרוד פה. אתן לכם דוגמא, לפני שבוע אני עומד ומחכה להסעה של המכללה, אני רואה את דלת המיניבוס סגורה ואת הנהג מארגן את הרכב שלו. אז אני מחכה בשקט עד שהוא יסיים. פתאום הוא יושב על הכסא ונוסע! התחלתי לרדוף אחריו, מזל שאני בכושר והצלחתי לעצור אותו. איזו מן התנהגות זו? אתה לא יכול לסובב את הראש ימינה לפני שאתה נוסע, איפה האכפתיות וההתחשבות? אני חייב לדפוק לך בפראות על הדלת?

הכאב הוא שהדברים האלה נטמעים בכולנו. בארה"ב תפסתי תור לקופאית פנויה. פתאום הגיע משהי ואני כמובן גאה בעצמי שמצאתי קופה פנויה מחכה לאחי שכבר יגיע עם העגלה והוא פתאום אומר לגברת לעבור אותנו. אחי שהיה אחד הפרחחים לפני שהוא טס! נרצה או לא התרבות הזו פשוט נדבקת אלינו בגלל שאנחנו צריכים לשרוד פה. וכואב לי שזה כך.

חבל לי שזו התרבות שלנו כאן בארץ. אולי אני נשמע מעט יפה נפש, אבל לי באופן אישי מאוד לא נעים לחיות כאן בדרך בה אנשים מתנהגים, וכשרואים שיש דרך אחרת בכלל קשה להתרגל. ובסופו של דבר התרבות הזו בעוכרנו, היא הופכת אותנו ללחוצים, עצבניים והורגת אותנו בכבישים. לו רק היו משקיעים פה קצת בחינוך אולי המצב היה מעט שונה.



נ.ב ואווו פעם ראשונה אני במומלצים!! כמה תגובות :d, אעשה כמיטב יכולתי להגיב לכולכם!