תמצית חייה והיגיגה של זאת ששואפת לעשות דברים בדרך שלה. כמו להיות תפסנית בשדה שיפון.
אימא שלי מהסלון:מה את עושה??
אני מהחדר:סמים.
אימא:מה?
אני:סמים, אימא.
אימא:מה זה השטויות האלה? משהו חדש?
אני:אימא, סמים זה לא שטויות. והאמת שהתחלתי כבר לפני שנתיים.
(העקיצה הזאת התפתחה עם הזמן:)
*
*
*
אימא מהסלון:מה את עושה?
אני מהחדר:בחדר עם איה (אחותי).
אימא:מה אתן עושות?
אני:לומדות.
אימא:מה אתן לומדות?
אני:אני מדרדרת אותה לסמים. זה הרבה חומר.
אימא שלי מהמטבח:למה המספריים פה? מה את עושה איתם?
אני מהסלון:חותכת ורידים.
אימא:למה?
אני:כי זה כיף.
אין שום מטרה לפוסט הזה. לאימא שלי יש שאלות מצחיקות וחסרות מטרה. (איי לוב הר אני וואי).
*
נראה לי שזה הפוסט הכי מטומטם שכתבתי אי פעם. (אם זה נקרא לכתוב). כבר אמרתי שהצבא הופך אותי לממש ממש טיפשה?
גוד דאמאט. אני צריכה לעשות תרגילים במתמטיקה או משהו.