אימהות, בית, משפחה, חברות, אהבה, עצבים, לחץ וכמה תובנות...
פעם זה היה יום כיף, האחדבמאי.
בכלל קראנו לו 'האחד במאיה',(ותמיד הייתה איזו מאיה בסביבה שלא ממש חיבבה את החיבור), לבשנו כסות פועלית בדמותחולצה כחולה שזורה בסרט האדום, היו תמיד הסעות לתל אביב, צעדנו ברחובותיה מבסוטים,צחקנו, שרנו, אכלנו ארטיק, עישנו סיגריה, ועוד קיבלנו הסעה חזרה לירושלים. יום כיף.לא יודעת מה באשר לאחרים,אותי לא ממש עניין את מי אני מייצגת ולמען או נגד מי אני מפגינה נוכחות. רדוד?אולי. הייתי בת חמש עשרה, ושש עשרה ושבע עשרה, היו חבר'ה, היה יום פסטיבל, והיהברור לכולם שכולם באים.
עכשיו אני נזכרת איך הזדעזעתיכשסיפרה לי פעם בחורה דתייה שעבדה איתי, שלעוללים הדוסים ארוכי הפאות, מחלקיםסוכריות וממתקים בתמורה לתפילות ולמזמורים, ואיזה ילד לא אוהב ממתקים...יש הבדל? לא בטוח, גם לינתנו 'סוכריות' והפכתי לאחת מההמון. בטח קידמתי פוליטית מישהו, או משהו.אז נכון שבמבחן התוצאה אמנםלא הפכתי לחברה בנאציונאל השני, ונכון שהפנקס האדום מאז ומתמיד עורר בי תגובות שלשור זועם, ובכל זאת - קיבלתי בפרצוף מדינה עם הסתדרות שיכולה להוריד לה ת'שלטר לפיגחמותיה האישיות, קיבלתי ועדי עובדים שפלים ומושחתים (ויצא לי להכיר מקרוב, דוחה,נשבעת לכם), שהדבר האחרון שבאמת מטריד אותם הוא רווחת העובד או תנאיו. בעצם תלויבאילו עובדים מדובר. כי אם מכלילים גם אותם בקטגוריה, אז אוהו איך שהם דואגיםלעובדים. בטח דואגים. לוחמי צדק למען טובות הנאה אישיות, משרות ומינויים. לעצמם. סוציאליזם.
ובכל זאת, האחד במאיה,שאתעלם?א ם כך, לכבוד מאיה והיוםהחגיגי חרגתי ממנהגי וטיגנתי שניצלים! אני! עמדתי לטגן! כל יושבי הבית מודעים לעובדהשאם לא האחראי (איזה מזל שמישהו בבית הזה אוהב את המטבח) - אף אחד לא יזכה פה למנהעתירת קלוריות שרויית שמן, ולא, לא מטעמיהבריאות הידועים, רק מטעמי בריאות הנפש. שלי. לעמוד לטגן, נו באמת...
אז הנה, שמישהו יגיד לי שלאנהגתי בסולידריות, שלא התאחדתי עם פועלי כל העולם.(בינינו, כל יום חדש הוא יום פועלים נוסףבחיי, אבל היום לגמרי התעליתי על עצמי).
ועכשיו אני רוצה לשמוע את כולכם (וזה ממש מתאים לשניצלים...) -
קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
< div>עַם עֲבָדִים וּמְזֵירָעָב אֵשׁ הַנְּקָמוֹתהַלַּב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַבהִכּוֹן לַקְרָב
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָהמִגַּב כָּפוּףנִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָזנָקִימָהלֹא כְלוּם מִתְּמוֹל
מָחָר - הַכֹּל