עיתונות רציניתגיליון מספר 75, 11.9.11, ה' באיירהתש"חלשימוש פנימי בלבדרן שליי במידה ולא עבדתם בתחום ההייטק מעולם, נדמה לי שאני יודע מה דעתכם בנושא;לעיתים קרובות זו נדמית כמשרה נחשקת ויוקרתית, המשדכת אתכם מיידית למעמד הבינוניפלוס ומצמידה לכם רכב הנוסע על הדלק הזול בעולם:בנזין שמישהו אחר משלם עליו. האמתהעגומה שונה מעט:מדובר בעבודה מתישה ושוחקת בשעות לא קלות, בישיבות ברברתאינסופיות ובתחרותיות בלתי פוסקת (מי ירענן מהר יותר את ynet?), באוטו צמוד"חינם" עליו אתם משלמים מסים כאילו היה עשוי פלטינה, וטלפון חכם שאינויודע להפסיק להטריד אתכם בשלוש לפנות בוקר, כשהלקוח האמריקאי מתקשר ודורש בתוקףשתסייעו לו למצוא את כפתור start.
כל זאת, ועוד לא הזכרתי את ענין הקפה – נושא כאוב במיוחד.
כשהתקבלתי למשרת הסטודנט בחברה בה אני מועסק כיום, sweatshop corporations ltd, הכנת קפה לעצמי היתה ענין של מה בכך. מטבחון קטן קיבל את פנייבקופסת קפה שחור, צנצנת קפה נמס, סוכר וחלב, ולא מצאתי כל קושי בהנפקת קפה 'בוץ'מוצלח יחסית ובצריכתו השלווה, תוך שאני טוען את עצמי בכמות מכובדת למדי של קפאיןאותה אני ממיר מאוחר יותר לשורות קוד.
כמובן, לא לעולם חוסן; חוק מוּר הידוע מתחום המיחשוב חל גם כאן, וקובע כיזמן הכנת הקפה וסיבוכיות הפרוצדורה תכפלנה את עצמן מדי ח"י חודשים. אכן,כעבור ירחים מספר הוצגה במטבחון מכונת האספרסו האולטימטיבית,ה"גרנד-קופי-מאסטר-30 00" או משהו בסגנון, המאפשרת טחינה של פולי קפהטריים על המקום, חליטתם והסבתם לאספרסו איכותי, קפוצ'ינו מעוטר או שוקו מיותר (אםהתבלבלתם בפולים). אני הייתי מודאג ביותר. המכונה היתה עמוסה בשלל כפתורים וידיותוהופעלה בקיטור בן תשע אטמוספירות, בזמן שאני באופן אישי אהבתי את הקפה שלי פשוט,ומעולם לא חשתי צורך ביותר מאטמוספירה אחת. עם זאת, התחרותיות העזה במשרד חייבהאותי לעבור להשתמש במפלצת החדשה, פן איתפס כנחות מבחינה טכנולוגית ומנהליי הישיריםיעבירוני לתפקיד מקרצף רצפות.
למזלי, שותפי לקוביקל נעתר לסייע לי בחקר רזי המכונה:פה לוחצים כדילטחון את הקפה, כאן מפילים אותו לתוך הדבר הזה, את הדבר הזה תוקעים למכונה כאןומסובבים, לוחצים על אחד מחמשת הכפתורים שמזרימים מים דרך הקפה הטחון, לא, לאהכפתור הזה, תלחץ על השלישי, מניחים כוס מתחת, ואז מפרקים הכל ושוטפים במים חמים.לאחר מכן יש להקציף את החלב:מוזגים אותו לתוך כד קטן, מניחים בתוכו זרבוביתקיטור, מסובבים חוגה וסותמים את האזניים כדי שלא להתחרש. הכד צריך להיות מוטהבזוית של עשרים ותשע מעלות ביחס לאופק, וצינור הקיטור צריך להתחיל את מסעו בתחתיתהכד ולאט לאט להתקדם מעלה, תוך שהוא מרתיח ומקציף את החלב האומלל על לא עוול בכפו.את כל זה מעבירים לכוס עם הקפה, מסכרים ומערבבים, וזהו, אפשר לחזור למחשב ולהמשיךלתכנת בדקות שעוד נותרו עד לסיום יום העבודה.
אני לא רוצה להישמע קטנוני או מיושן, אבל כל זה נראה לי כמו ריטואל מורכבמדי עבור כוס אחת של קפה, מה גם שהתהליך טומן בחובו מלכוד 22 קלאסי:כדי להתעוררעליי להכין קפה, אולם כדי להכין קפה כיאות עליי ראשית להתעורר. בנוסף, את כל זאתעליי לבצע בזמן ששאר העובדים צופים בי בהמתנה נואשת לתורם, ומעירים הערות מרושעותכגון "אתה לא מקציף את החלב כמו שצריך", או "זהירות, היד שלך עולהבאש". לאחר מספר נסיונות כשל הבנתי שמוטב לי להגיע למטבחון בשעות השפל, שםאיש לא יוכל להבחין במחדליי.
התחלתי להקדים את הגעתי למשרד כדי שאוכל לעמול בשקט על הקפאין שלי בהתאםלדף הוראות מפורט שהכנתי לעצמי, כולל סרטון הדרכה קצר שהתקנתי בסלולר. ללא עמיתיםסביבי יכולתי לתרגל בניחותא את השלבים השונים, עד שהגעתי לרמה משביעת רצון בכלהנוגע לאספרסו. החלב, עם זאת, נותר בגדר תעלומה. בן הבליעל הלבן לא רוצה לקצוףבשום פנים, הוא רק מתחמם נורא ולי לא נותר אלא למזוג אותו לספל באנחת יאוש ולחמוקלמשרד לפני שמישהו יבחין בהפוך המשובש שלי וילבין את פניו ברבים. לכם אולי זה נשמעכמו ענין של מה בכך, אבל חכו עד שתאלצו לצפות בחבריכם למשרד מטיילים ברחבי החברהעם ספל קפוצ'ינו מקציף ואיכותי שנראה כאילו יצא זה הרגע מפרסומת לארומה, ומחפשיםאנשים עם קפה מכוער כדי להטיח בו עלבונות.
יום אחד, בעודי עמל על המכונה השכם בבוקר, שמעתי צעדים מתקרבים. ליבי החללהלום בחוזקה. מי זה יכול להיות כל כך מוקדם? האם זה מנהל רב דרג כלשהו, שעלולללעוג למשקה שהכנתי ולקצץ בקרן הפנסיה שלי? באופן אינסטיקטיבי תפסתי את הספוגמהכיור וסחטתי את תוכנו אל הכוס שלי. מי הסבון המלוכלכים ניגרו אל הקפה ויצרו שכבהעמידה של קצף מרשים, כזה שייחלתי לו מזה זמן רב. הצעדים חלפו על פניי מבלי להביעענין מיוחד. הוספתי שניים סוכר לכוס ושבתי לחדרוני בתחושת נצחון עילאית. גם אנייודע להכין קפה. בוקר טוב,רן.